לוּ הייתי ציירת    לוּ הָיִיתִי צַיֶּרֶת, הָיִיתִי מְצַיֶּרֶת אֶת הַכִּסֵּא בַּמִּרְפֶּסֶת מִמּוּל. אִישׁ לֹא יוֹשֵׁב עָלָיו עוֹד. כִּסֵּא פָּשׁוּט, לָבָן דָּהוּי, סָדוּק מִצַּעַר הַזְּמַן, מְסַמֵּן רְוָחִים בֵּין רַגְלֵי מַתֶּכֶת כְּפוּפוֹת מִמַּשָּׂא גּוּף שֶׁכְּבָר נִשְׁכַּח וָזָר לְבֵין מִסְעָד שֶׁשּׁוּם רֹאשׁ לֹא יֻנַּח עָלָיו לְהַאֲזִין לְרוּחַ הָעֶרֶב הָעוֹלָה מִן הַיָּם, מְטַפֶּסֶת בְּסֻלַּם גַּעֲגוּעִים. רַק רֹאשִׁי הַנִּשְׁעָן … המשך לקרוא לו הייתי ציירת